Madrid, 1923. Político, escritor y cineasta. En 1939 se exilió en Francia. Colaboró con la Resistencia desde 1941 y fue internado en el campo de concentración de Buchenwald entre 1943 y 1945. Afiliado al Partido Comunista de España en 1952, desde 1954 fue miembro del comité central y desde 1956 del ejecutivo, hasta 1965. Desde entonces fijó su residencia en Francia y se dedicó a la literatura. Entre 1988 y 1991 fue ministro de Cultura en el gabinete de Felipe González. En 1994 recibió el premio de la Paz de la Feria del Libro de Frankfurt y en 1996 fue elegido miembro de la Academia Goncourt. En 1997 fue galardonado con el premio Jerusalén de Literatura y en 1999 con el premio Nonino.
El libro: Veinte años y un día
Quismondo, Toledo, 18 de julio de 1956. En su finca La Maestranza, veinte años después del estallido de la guerra civil, los Avendaño han decidido celebrar por última vez la ceremonia expiatoria en la que, ritualmente, en cada aniversario, reproducen la ejecución del hermano menor a manos de los campesinos. Entre los invitados, un hispanista norteamericano intrigado por tan extraña costumbre, y un comisario de la Brigada Político Social empeñado en dar con un tal Federico Sánchez, agente comunista.
הספר:אשרים שנה ועוד יום
חורחה סמפרון
יולי 1956. אחוזת לה מאסטרנסה, מחוז טולדו,ספרד.
בני משפחת אוונדניו מחליטים לקיים בפעם האחרונה את "טקס הכפרה" המסורתי, שבמסגרתו פועלי האחוזה נידונים לשחזר את רצח חוסה מריה אוונדניו בידי אבותיהם עשרים שנה קודם לכן, עם פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית. בטקס נוכחים גם ההיסטוריון האמריקאי מייקל ליידסון ואיש הבולשת הפוליטית רוברטו סבואסה
השנים כל אחד מטעמיו, שואפים לחשוף את קורות משפחת אוונדניו ובעיקר את סודותיה של מרסדס פומבו, אלמנתו המסתורית והיפהפייה של חוסה מריה.
קורות משפחת אוונדניו, השזורים בדמויות לא בדיוניות כמו פדריקו גרסייה לורקה, אורטגה אי גאסט וארנסט המינגוויי, הן סיפורה של ספרד המלקקת את פצעיה אחרי המלחמה ההיא.
*תירגמה מספרדית עינת טלמון
No hay comentarios:
Publicar un comentario